זכיתי לעשות את הפריוויו לאחת הסדרות הכי מרתקות של הסיבוב הראשון. לשני הקבוצות ישנם קווי דמיון שהן חולקות – סנטר דומיננטי, 2 הקבוצות מוציאות מעצמן  150% בזכות מאמנים מעולים שיודעים למקסם את השחקנים שלהם (ועד כמה שניתן לשפוט גם להתחבר היטב  לשחקנים עצמם) וקבוצות שהן די נטולות אגו בסך הכל.

יש לא מעט נקודות שניתן להרחיב עליהן (למשל  הפריצות הפוטנציאליות של פורטר ובול) אבל אשתדל לגעת כאן רק במה שנוגע למאצ'-אפ בין הקבוצות.

היות והבועה כללה לא מעט משחקים של גארבג'-טיים, בהם השחקנים המרכזיים לא שיחקו בכלל או שיחקו רק מספר דקות, התבססתי על הנתונים שנצברו מתחילת העונה ועד הפסקתה במרץ.

נרשמתם לבראקט הפלייאוף של הופס?

דנבר

הכוח של דנבר טמון כמובן ביוקיץ' שמניע את ההתקפה. הוא עושה את זה דרך 3 כלים מרכזיים:

1 קליעה טובה עד מעולה מהטווחים השונים, כך שלא ניתן להשאיר אותו פנוי לזריקה.

2 יכולת מסירה עילאית שמאפשרת לו לנהל את המשחק ממקומות שונים במגרש.

3 כוח פיזי ויכולת כדרור טובה שמאפשרות לו לקחת כמעט כל יריב קרוב לסל.

דנבר מניעה את ההתקפה שלה סביב היכולות הללו של יוקיץ' כאשר השחקנים נעים סביבו והוא יכול לאפשר זריקות יחסית פנויות בהנד-אוף, או במהלכי חיתוך. השילוב של יוקיץ' עם מארי שנע בצורה נהדרת בלי הכדור, ובתוספת של עוד שחקנים בעלי יכולת לחיתוך/ קליעה (מוריס, גרנט, פורטר האריס, מילסאפ ברטון) מצליחים לייצר לדנבר התקפה טובה אך לא מצויינת (מקום 10 בליגה).

אחת הסיבות לכך שהתקפת דנבר היא "רק" מקום 10 בליגה  היא שדנבר מסתמכת על הרבה מאוד זריקות שהם "אנטי מורי בול", כלומר זריקות שהן לא שלשות ולא מאיזור  הטבעת. דנבר זורקת 34.1% מסך הזריקות שלה מאיזורים אלו (מקום 4 בליגה) ומדייקת משם ב41.9% (מקום 8 בליגה). הם עדיין מההתקפות המוצלחות בליגה  בזכות יכולת טובה בריב' התקפה (מקום 3 בליגה) ומיעוט איבודים ביחס לאסיסטים (גם מקום 3 בליגה)

איך יוטה יכולה להתמודד עם זה? גובר הוא הרים פרוטקטור מספר אחת בליגה. אבל יש כמה סייגים שצריך להזכיר בכל הנוגע  להגנת יוטה. ראשית היא לא אותה הגנת ברזל של שנים שעברו שמוקמה תמיד בטופ של הרייטינג ההגנתי (מקום 11 השנה, מקום ראשון לפני שנתיים מקום שני לפני שנה) ההבאה של בוגדנוביץ' על חשבון פייבורס אמנם הקפיצה אותם התקפית אך הפחיתה את היכולת ההגנתית שלהם. דבר נוסף הוא  שהנוכחות של יוקיץ' במיד ריינג' מוציאה את גובר מאיזור  הטבעת בו הוא  כל כך קטלני. לדעתי גובר עדיין משמעותי גם כאשר הוא מגן על זריקות במיד-ריינג' אבל אני חושב שעל יוטה לרדת מתחת לחסימות/ הנד-אוף ולהמר על המיד-ריינג'  והשלשות של דנבר, ובעיקר לא להתפתות על חילופים על יוקיץ' שככל הנראה יגמרו או ב2 נקודות שלו בין אם בזריקה מעל השומר ובין עם דרך לקיחה של שומר לסל.

מבחינת שמירות.  למעט יוקיץ' כשחקן יוצר, לדנבר יש את מארי בעיקר, ואת ברטון ופורטר והאריס כשחקנים סמי יוצרים. ואני מעריך שנראה את קונלי על מארי אך גם לפרקים את מיצ'ל ואוניל. שלושתם שומרים טובים (אוניל אפילו מצוין) ויכולים להוריד משמעותית את הזריקות הטובות שמארי יודע לייצר לעצמו בזכות מגוון  הכישורים שיש לו.

הנה 2 דוגמאות למשחק למהלכים אופייניים של דנבר

דוגמה נוספת

.

יוטה

כאמור, יוטה עשתה השנה קפיצה התקפית (מקום 7 ברייטינג ההתקפי), וזה ניכר במדדים השונים. יוטה מדורגת ראשונה בTS% (ביחד עם מיאמי) – ללא ספק הפתעה ושינוי עבור קבוצה שהתרגלנו לראות אותה מצטיינת בעיקר בחלק ההגנתי. יוטה מצליחה לייצר את ההתקפה שלה סביב מספר אלמנטים.

1 פיק&רול/ הנד-אוף. ליוטה יש מספר שחקנים שיכולים לשחק בפיק&רול או בהנד-אוף כמובילי כדור: קונלי, מיצ'ל ואינגלס. לשלושתם ישנה ראיית משחק טובה עד מצויינת ויכולת כדרור סבירה עד מצויינת. הם יכולים להפעיל את גובר, לעלות לזריקת 3, מידריינג', פלוטר או לסיים באזור הטבעת. הפיק&רול מייצר סלים אך גם מכווץ את ההגנה מה שמוביל לנקודה הבאה.

.

2 הם הקבוצה עם אחוזי השלשות הטובים ביותר בליגה עם 38.5% מהטווח. בויאן בוגדנוביץ' ואינגלס הם קלעים איכותיים, וגם אוניל קונלי ומיצ'ל הם קלעים טובים. לא פעם השלשות הללו מגיעות אחרי פיק&רול, בין אם במסירה ישירה, או שנוצר איזשהו יתרון שאותו יוטה מתרגמת להנעת כדור למקומות הפנויים ועד למציאת הקלע שנמצא בעמדה הטובה ביותר. 

.

3 יכולת היצירה של מיצ'ל.

הקושי ההגנתי של דנבר בולט בעיקר סביב הקושי של יוקיץ' לשמור על גרדים זריזים בפיק&רול. דנבר שומרת במספר דרכים בפיק&רול, אך בהרכבים עם יוקיץ' הם בעיקר שומרים בטראפ (יוקיץ' והשומר תוקפים את השחקן עם הכדור). על מנת לכסות את החור אחד השחקנים ששומרים על השחקנים שעומדים על קשת השלוש יורד לסגור את הצבע ומנסה ליצור זווית שגם תפריע למסירה לשחקן שנשאר פנוי על קשת השלוש. (דוגמה בתמונה)

לדנבר יש יכולת טובה להאט את יוטה בשיטה הזו. יש להם מספר שחקנים שיכולים לעמוד בזווית הנכונה ועם יכולות אתלטיות והאורך שלהם להקשות מאוד על המסירות לשחקן שעומד בפינה (גרנט, מילספ פורטר וכמובן בול בול)

נקודות נוספות

אורך – דנבר היא קבוצה עם שחקנים ארוכים וסופר אתלטים. פורטר, גרנט, מילסאפ בול ופלומלי, יאפשרו למאלון וורסטיליות. הוא  יוכל לשלוח אותם לשמירות על שחקני יוטה (למשל גרנט על מיצ'ל לכמה דקות, פורטר על אינגלס). התקפית דנבר יוכלו לנצל את האורך הזה לחיתוכים לסל ולריב' התקפי.

עומק – יוטה מגיעים לפלייאוף קצרים מתמיד. החיסרון של בוגדנוביץ' – הסקורר השני בטיבו בקבוצה בעל היד הנהדרת לשלוש, והיציאה של קונלי מהבועה לתקופה לא ברורה יצריך את סניידר לשחק עם שחקני רוטציה מרכזיים (מיצ'ל, אוניל, אינגלס, גובר, קלרקסון) דנבר לעומת זאת יכולה להרשות לעצמה להרים שורה של שחקני רוטציה טובים מהספסל (גרנט, פורטר, פלומלי, מוריס ואולי אפילו בול ודוזיר) אפשרות נוספית היא להוריד את ברטון ומילסאפ לספסל (כשחקנים יוצרים לחמישייה השנייה) ולהעלות במקומם את פורטר וגרנט.

קצב – 2 הקבוצות הן בתחתית דירוג הקצב בליגה  (דנבר מקום 2 מהסוף יוטה 6 מהסוף). לדעתי ניסוי מעניין שסניידר יכול לנסות הוא לנסות להעלות את הקצב (יש לו את מיצ'ל שיכול להיות פינשר נהדר ולמצוא את החברים על קשת השלוש) ולהשאיר את גובר בתור "בלם" – בלי שירוץ מצד לצד אלא יישאר בהגנה. הנוכחות של גובר בהגנה והמוגבלות של יוקיץ' במשחק מהיר יכולים לייצר יתרון עבור יוטה.

מפגשים קודמים – הקבוצות נפגשו העונה 3 פעמים. דנבר ניצחו בשלשות הפעמים אך כל משחק נגמר בתוצאה צמודה (האחרון בבועה נגמר אחרי 2 הארכות). יש לציין שדנבר חסרו לא מעט שחקנים במפגשים הללו.

תחזית

אז נראה לי שאפשר להבין בין השורות ומעל השורות מהי התחזית שלי. אני חושב שגם בהרכבים מלאים דנבר היא קבוצה עדיפה בכמעט כל פרמטר. הם אמנם קולעים פחות טוב מהשלוש אבל גם היתרון היחסי של יוטה בזה מופחת בשל החיסרון של בוגדנוביץ' הנפלא. 4-1 לדנבר.

וכעת מעט בדיחות יוטה כי אי אפשר בלי